"השטן לובשת פראדה" בווסט אנד בלונדון

כבר מהיום ש"השטן לובשת פראדה – המחזמר" עלה בווסט אנד הוא נכנס לרשימת המאסט שלנו, אבל כמי שמחוייבים לכללי האופנה החלטנו להביא אותה באיחור אופנתי , וכך קרה שאחרי כמה חודשים של דחיינות תפסנו ערב פברוארי גשום במיוחד, עלינו על לוק שהוא לא פיג׳מה ויצאנו לתיאטרון הדומיניון בלונדון לראות את ההצגה שכולם מפטפטים עליה.
כרטיסים רכשנו כחודש קודם דרך אתר הכרטיסים London theatre direct, ותפסנו מיקום מצוין ממש במרכז האולם. האולם רחש המוני מעריצים נרגשים מכל טווח הגילאים והמגדרים, מקשקשים על כוסות שמפניה בינונית כי כן – מותר לשתות, ואפילו לנשנש, גם בתיאטרון הלונדוני המכובד ביותר.

עלילה מהסרטים, הפקה מהאגדות

המחזמר – למי שלא מכיר – מבוסס על רב המכר של לורן וויסברגר, שעובד לסרט קולנוע אייקוני ב-2006 בכיכובן של מריל סטריפ האדירה ואן האת'וויי הצעירה (אם איכשהו פספסתם – רוצו להשלים!)
העלילה עוקבת אחרי דמותה של החנונית החיננית אנדריאה סאקס – אנדי (בגילומה של ג׳ורג׳י באקלנד המצויינת), עיתונאית אופנה צעירה שמנסה להשתלב בדרכה הקלולסית במגזין האופנה היוקרתי "ראנוויי", שבראשו עומדת עורכת-העל מירנדה פריסטלי.
אותה מירנדה, שדמותה מבוססת (שלא לומר קופי פייסט) על אנה ווינטור האגדית – עורכת Vogue – היא ביץ׳ מהגיהנום שבמבט קפוא אחד מוכיחה שלא. צריך. לצעוק. כדי. לשלוט.
מהר מאוד אנדי מבינה שהיא נכנסה לעולם שבו אין מקום לבגדים נוחים, קפה של בוקר או רחמים – רק עקבים בגובה בלתי חוקי, מבטים מצמיתים ואספרסו ששותים תוך כדי ריצה (ופאניקה).

כמה ביג שוטס גדולים גויסו ותומרצו היטב לטובת ההפקה הזו, אחד מהם הוא לא אחר מסר אלטון ג׳ון שכתב את המוסיקה וגם הבמאי והכוריאוגרף ג'רי מיטשל הנחשב שכבר מחזיק בפרס טוני נחשב לא פחות (וחתום בין השאר על "קינקי בוטס", "לא רק בלונדינית", ו"היירספריי").

מי לבשה את זה טוב יותר

אז שמות גדולים יש, רב מכר נודע יש וסרט שכבר הפך בעצמו למותג – גם יש. מה אין? מריל סטריפ אחת,  שלנעלי העקב המאוד גבוהות שלה נכנסה ונסה וויליאמס המהפנטת (חדי האבחנה יזהו אותה מבטי המכוערת), שאמנם עושה עבודה נהדרת, דופקת כניסה מרהיבה לבמה (כנראה היישר ממרתפי הגיהנום) ובהחלט מצדיקה את הליהוק עם נוכחות בימתית וואו וקול אלוהי – אבל אי אפשר שלא להרגיש שזו גרסת העלי אקספרס – נחמדה מדי ופחות חידתית או מחודדת מהמקור המריל סטריפי העילאי.

המחזמר שומר על נאמנות כמעט מוחלטת לסרט המקורי – אולי אפילו יותר מדי – ולא ממש מנסה לאתגר או לחדש. הנושאים של דימוי גוף וייצוג מגזיני נותרו מאחור, ואפשר היה לצפות לקצת יותר אדג׳. ובכל זאת, מדובר בהפקה מושקעת, צבעונית ומלאת גלאם: תפאורות מוחלפות בקצב מסחרר, תלבושות קאמפיות, אווירת קברט, וסטייל שצועק "ווסט אנד" – בקיצור חגיגה לעיניים, בלי ציניות!
בהקשר הזה ראוי לציין את עיצוב הבמה המרהיב של טים האטלי – במיוחד במערכה השנייה שלוקחת אותנו היישר ללב המצנצץ של פריז, כשמגדל אייפל זורח ברקע.
יש גם רגעי מסלול מרהיבים, מלאים בשלל צבעוני של אאוטפיטים, חלקן ברמה של שבוע האופנה בניו יורק, וחלקן מרגישות יותר כמו סוף עונה במארקס אנד ספנסר פינת סוף שנה א’ בשנקר.

פסקול של אלטון ג'ון – האם עומד בציפיות?

טוב, כשפאקינג אלטון ג׳ון חתום על הפסקול, הציפיות היו לגמרי בשמיים עם תקווה לפסקול שירוץ קבוע בסלון. בפועל? קיבלנו משהו שנע בין דיסקו-פופ לאייטיז, אבל עם יותר מדי שירים – לא מאוד מדבקים – ולחנים שנשמעים כמו טיוטה ראשונה. המילים – לעיתים עצלות, לפעמים קלישאתיות, ובעיקר חסרות את הניצוץ המצופה.
אם להיות כנים (בתרגום מבריטית מדוברת) כמות השירים פשוט מוגזמת עד מייגעת – לא כל חצי מונולוג צריך להתפוצץ לשיר דרמטי.
ובכל זאת, היו גם רגעי נחמה מוזיקליים: "Runway" של אמילי ו-"Dress Yourself Up" של נייג'ל מצליחים להדליק את הבמה עם אנרגיה מרימה, סטייל מתפרץ וכוריאוגרפיה מצוינת. חבל שאין יותר כאלה.

השולייה שהקסימה

מי שבאמת שבתה את ליבנו הייתה איימי די בארטולומיאו בתפקיד אמילי – העוזרת הצינית והמרירה של מירנדה.
מירנדה עם נוכחות קומית חדה, ווקאליות מרשימה ותזמון מדויק, הפכה לאחת הדמויות האהובות במופע.
גם קו העלילה הקליל של רומן בית החולים שלה היה חמוד, גם אם מלווה ב(עוד) שיר די מיותר.

לסיכום –

"השטן לובשת פראדה" היא חוויה צבעונית, קצבית וקלילה – לא עמוקה במיוחד, אבל בהחלט מענגת לעין ולאוזן (בחלק מהמקרים).
אם באתם בשביל דרמה, בגדים, קריצות לעולם האופנה וניחוח של קאלט – סיכוי גדול שתיהנו.
אם אתם מחפשים רגעים מרגשים או שירים שיישארו איתכם אחרי היציאה – אולי תרגישו שנעלי העקב גבוהות, אבל לא עוברות את הרף של מירנדה פריסטלי.

רוצים טעימה מכל הגלאם הזה? הנה הטריילר הרשמי :

להזמנת כרטיסים (כדאי מראש) הכנסו ל אתר הכרטיסים London theatre direct או לאתר LoveTheatre

השטן לובשת פראדה
תיאטרון דומיניון, 268-269 Tottenham Court Road London W1T 7AQ
מתאים לגיל: 12 פלוס
מציג עד : 3 בינואר 2026

***עוד מחזות זמר ותיאטרון בלונדון מחכים לכם בעמוד מחזות זמר בלונדון***