המחזמר אוויטה חוזר ללונדון עם הפקה חדשה בתיאטרון פלדיום המפורסם.
כרטיסים להצגות מה 14 ביוני 2025 עד ה 6 בספטמבר 2025 ניתן למצוא ב LondonTheatreDirect.
מחזות זמר נוספים שרצים היום בלונדון ניתן למצוא בעמוד מחזות זמר והצגות המדריך המלא
הכתבה כאן היא על ההפקה הישנה בינתיים אוויטה הוצגה גם בתיאטרון הפתוח בריג'נט פארק בקיץ 2019.
בימים אלה מוצג בתאטרון פניקס בלונדון המחזמר אוויטה בכיכובה של השחקנית אמה האטון.
את המחזמר אוויטה הלחין אנדרו לויד וובר וכתב טים רייס והוא עוסק בסיפור חייה של אווה פרון,
אשתו של נשיא ארגנטינה לשעבר חואן פרון.
המחזמר אף הוצג לאחרונה בישראל בהפקה של תאטרון הבימה בכיכובן של שירי מימון ומיה
בוסקילה שחלקו את התפקיד הראשי.
במחזמר אנו נחשפים לדמותה של אווה פרון החל מהיותה נערה בעיר קטנה בארגנטינה ועד למותה.
המחזמר מלווה את חייה של אווה שעברה בגיל צעיר לבואנוס איירס בה עבדה תחילה כשחקנית עד
שפגשה את חואן פרון ונישאה לו. אווה תמכה רבות בבעלה והצליחה לקדם אותו רבות מבחינה
ציבורית ובכך סייעה לו להיבחר כנשיא ארגנטינה. אף במהלך כהונתו הארוכה כנשיא המשיכה אווה
בפעילות ציבורית ענפה ובקידום בעלה.
המחזמר גם מתאר את הביקורת הרבה שהופנתה כלפי אווה פרון על היותה מונעת מאינטרסים
אישיים בפעילותה ובכך שרוב מעשיה היו בעצם כדי לקדם את עצמה ולא את אזרחי ארגנטינה.
המחזמר עלה לראשונה בווסט אנד ב-1978 וניתן לומר כי ההפקה הנוכחית של המחזמר משמרת
את הסגנון שבו היה נהוג לביים מחזות זמר בשנות השמונים. בעיבוד הנוכחי אין אלמנטים מודרניים
כלשהם או פרשנויות חדשות ומרעננות למחזמר הוותיק שכבר זכה להפקות רבות ברחבי העולם ב-
40 השנה האחרונות. המחזמר מבוצע כתבו כלשונו וללא רעיונות בימתיים מיוחדים ויצירתיים.
ניתן לומר כי היה לי קשה לעתים להתחבר לסגנון הנאיבי והמיושן של ההפקה, בעיקר בתור אדם
שמכיר את היצירה וצפה בהפקות אחרות שלה.
גם לגבי משחקה של אמה האטון בתפקיד אוויטה הרגשתי, בעיקר במערכה הראשונה, כי הוא לא
מצליח לצאת מגבולות הסביר ושהיא מגלמת את התפקיד בצורה טכנית שלא מצליחה להעביר דמות
עגולה של בן אדם באופן שיכול לגעת בקהל ולרגש.
אך במערכה השנייה ניכר שיפור רציני במשחקה של אמה האטון אשר הביאה סוף סוף את כשרונה
לידי ביטוי והצליחה לרגש בדרך בה היא התמודדה עם הסיטואציות שניצבו בפני אווה פרון בהמשך
חייה.
המחזמר בנוי בצורת סיפור שמסופר לנו בדיעבד ע״י דמות המספר לאחר מותה של אווה פרון.
המספר מהווה גורם מרכזי ומשמעותי במחזמר כאשר הוא מלווה את כל ההתרחשויות בחייה של
אווה לאורך כל תקופת חייה והוא מתפקד כמספר יודע כל שאף מתערב בעלילה ויוצר תקשורת עם
אוויטה.
שמו הרשמי של המספר הוא צ׳ה על אף שאין שום אזכור של שמו במהלך המחזמר.
הדעות לגבי הסיבה לשם הזה חלוקות. יש הנצמדים לפרשנות לפיה מדובר בצ׳ה גווארה, המורד
הקומוניסטי המפורסם, ולכן בחלק מההפקות יש לדמות מספר סממנים חיצוניים מהם הקהל אמור
להבין כי מדובר בצ׳ה גווארה. לעומת זאת בהפקות אחרות של המחזמר נוטלים חירות בפרשנות
לדמותו של המספר.
בהפקה זו של המחזמר בחרו להעביר את דמותו המספר כבן דמותו של צ׳ה גווארה אך לטעמי
הביצוע של דמות זו ע״י השחקן ג׳אן מרקו צ׳יירטי לוקה בחסר ומבוצעת בצורה יבשה מדי ואף
משעממת לעתים. דבר זה מצער, במיוחד לאור העובדה כי מדובר בדמות לא לגמרי ריאליסטית
ושניתן להכניס בה אלמנטים מעניינים יותר לשם הדגשת האפקט התיאטרלי המיוחד הטמון בדמויות
של מספרים בהצגות.
למרות הבימוי חסר המעוף של המחזמר והביקורת כלפי תפקוד השחקנים הראשיים (עם שיפור
משמעותי במשחקה של אמה האטון במערכה השנייה) ניתן לומר כי חלקו השני של המחזמר הציל
את המצב ואפשר לי לסלוח על החסרונות שבהפקה.
לאלה מכם שמחפשים מחזמר קליל עם שואו ענק ליהנות ממנו בלונדון לא הייתי ממליץ על המחזמר
הזה אלא לדוגמא על מטילדה הותיקה או אופציות נוספות שניתן למצוא במדריך למחזות זמר.
מדובר ביצירה כבדה יחסית שמושרת כולה (כולל הסצינות המשחקיות בדומה למחזמר עלובי החיים) ובעלילה מורכבת
שלעתים פחות קל להתחבר אליה, במיוחד בדרך בה מבויימת ההפקה הספציפית הזאת.
לעומת זאת, זו הפקה שבהחלט ניתן ליהנות ממנה ומהשירים הנפלאים שיש בה ואף ממשחקה של
אמה האטון שייתכן ועם הזמן הצליחה למצוא דרך להעביר את דמותה של אוויטה בצורה מעניינת גם
במערכה הראשונה.
בנוסף, ישנם אנשים שדקויות כאלה או אחרות של הפקה יעסיקו אותם פחות ממני ולכן הביקורות
שהבעתי לגבי העברת הדמות של אווה פרון וצ׳ה או לגבי חוסר המעוף בבימוי לא יהיו רלוונטים
לגביהם.
פרט מעניין לגבי ההפקה: בין שחקני האנסמבל של המחזמר ניתן למצוא את יובל צורף, שחקן ממוצא
ישראלי, שאף השתתף בהפקה הלונדונית האחרונה של המחזמר מיס סייגון.
כרטיסים ניתן למצוא בלינקים הבאים:
מידע על מחזות זמר אחרים שרצים בלונדון בעמוד מחזות זמר בלונדון.