ביקורת על המחזמר Big Fish (סיפורי דגים)

המחזמר Big Fish (ביג פיש – סיפורי דגים) מבוסס על הספר Big Fish. אבל רובכם אולי מכירים את הסיפור מהסרט סיפורי דגים שאותו ביים טים ברטון Tim Burton, במאי מרתק שאחראי על סרטים כגון: אליס בארץ הפלאות, המספריים של אדוארד והסיוט שלפני חג המולד.

בתפקיד הראשי, זוכה פרס גלובוס הזהב, קלסי גרמר Kelsey Grammer, שהשתתף בתוכניות הטלויזיה: חופשי על הבר ופרייז׳ר. אחד השחקנים המוערכים בתעשייה והוא בהחלט הביא להצגה פן מאוד מקצועי ומשחק ברמה גבוהה מאוד.

בקצרה, ובלי לעשות יותר מדי ספויילרים, הסיפור מתרחש באלבמה, דרום ארה״ב. אדוארד בלום, סוכן מכירות לשעבר עם כישרון לספר מעשיות, נמצא על ערש דווי.

וויל, בנו המנוכר, שהתחתן ומצפה לילד ראשון, מנסה לתקן את מערכת היחסים שלהם, כשברקע סצינות פלאשבק על חייו של האבא כנער מתבגר מלא בשמחת חיים.

סצינות הפלאשבק מוצגות בחן, אהבה והרבה פנטזיה, המלווים בתלבושות מקסימות ומיוחדות, ובתפאורה אינטימית, מרגשת ומלאת חשיבה עד הפרטים הקטנים.

הפקה מאוד מרשימה, למרות שההצגה זמנית ומוצגת באולם קטן.

יצאתי עם דמעות מההצגה. יש משהו באולם הקטן וההצגה הצנועה והלא מתיימרת הזו שגורמת לך להזדהות עם הסיפור האנושי הזה שמסופר בהרבה הומור, עצב, שמחה והתמקדות בחיי המשפחה ובקשר של האב והבן בפרט.

משך ההצגה כשעתיים וחצי (כולל הפסקה), והיא מתאימה לכל המשפחה. ההצגה מצריכה אנגלית ברמה בינונית, אין מבטא בריטי כבד מדי (השחקן הראשי אמריקאי) ולכן קל מאוד להבין. משום שיש התעסקות עם מוות, הייתי ממליצה לגיל 12 ומעלה.

ניתן לראות את השחקנים מדברים על ההצגה בוידיאו:

זו בהחלט הצגה שנכנסה לי ללב. ממליצה ללכת לפני שייגמר.

כרטיסים ניתן להשיג באתר