עד התביעה Witness for the Prosecution הוא אחד ממחזות המתח המוכרים של אגתה כריסטי.
ההפקה הלונדונית רצה כבר תשע שנים והיא אחת מההצגות הותיקות והמצליחות ביותר בלונדון.

לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן – ברוכים הבאים לבית המשפט
בהצגה ״עד התביעה״ בלונדון, לא רק הסיפור הוא המרכז, אלא המקום שבו הוא מוצג.
ההצגה מתקיימת בבניין ה־London County Hall, על הגדה הדרומית של התמזה.
קרוב ללונדון איי ובניין הפרלמנט.
ה-County Hall נבנה בתחילת המאה ה־20, ונפתח רשמית ב־1922 על ידי המלך ג'ורג' החמישי והמלכה מרי.
במשך 64 שנים, המבנה שימש כמטה השלטון המקומי של לונדון.
במרכז המבנה נמצא אולם המועצה המתומן (בעל 8 צלעות), שתוכנן עם מקומות ליותר מ־200 חברי מועצה וגלריות לקהל ולעיתונות.
והיום במקום חברי מועצה יושבים שם צופים, ובמקום דיונים פוליטיים מתקיים משפט רצח.
האולם המקורי, על לוחות העץ, הגלריות והמבנה המיוחד שלו, הפך לאולם בית המשפט שבו מתרחש המחזה.
השחקנים נמצאים במרכז, והקהל מקיף אותם.
חלק מהמושבים נמצאים באותו מפלס עם השחקנים, סביב דוכן העדים וספסל השופט.
כשנכנסים אל אולם המופע, התחושה היא אחרת מכשנכנסים לתיאטרון רגיל.
Site-specific theatre
מונח מעולם התיאטרון – Site-specific theatre, מתייחס להצגה שנוצרה או הותאמה למקום מסוים, כך שהמקום עצמו הופך לחלק מהיצירה.
כלומר, לא לוקחים תפאורה של בית משפט ובונים אותה על במה – לוקחים מקום אמיתי ומאפשרים לו להפוך לבית המשפט.
ב־Witness for the Prosecution הארכיטקטורה של County Hall אינה רק תפאורה יפה מאחור.
המבנה יוצר את האווירה, את תחושת המציאות ואת מערכת היחסים בין השחקנים לקהל.
וזה הבדל משמעותי.
ומה הסיפור?
לא נגלה את כל הסיפור, כי במקרה של אגתה כריסטי זה כמעט פשע בפני עצמו.

המחזה מתמקד ב״לאונרד וול״, צעיר המואשם ברצח של אלמנה עשירה.
המניע לכאורה ברור – הוא עשוי לרשת את הונה. אבל אם יורשע, לאונרד עלול להיתלות.
לאונרד טוען שהוא חף מפשע, אבל במשפט מופיעות ראיות ועדויות שמסבכות את התמונה.
במרכז הדרמה נמצאת אשתו, רומיין, שהופכת לדמות מפתח במשפט ולעדה שעשויה לשנות לחלוטין את גורלו.
מכאן מתחיל משחק מתוח של גרסאות, עדויות וחקירות נגדיות, שבו השאלה אינה רק מי רצח? אלא גם למי אפשר להאמין?
וזה בדיוק המקום שבו כריסטי במיטבה: היא נותנת לנו מספיק מידע כדי שנחשוב שהבנו מה קרה – ואז גורמת לנו להתחיל לפקפק בעצמנו.
לא רק לראות הצגה – אלא להיות נוכחים
אחד הדברים שעובדים כל כך טוב בהפקה הוא שהקהל לא יושב בחושך מול במה מרוחקת אלא בתוך אולם המשפט.
עדים עולים לדוכן, עורכי הדין חוקרים אותם, השופט מנהל את הדיון – ואנחנו הופכים למעין משתתפים במשפט.
זאת לא הצגה אינטראקטיבית שבה הקהל אמור לקום ולדבר עם השחקנים, אבל הגבול בין "לצפות במשפט" לבין "להיות נוכחים בו" מיטשטש מאוד.
אילו היו מעלים את אותו מחזה על במה רגילה, עדיין היה לנו סיפור מצוין של אגתה כריסטי.
אבל כאן המבנה עצמו מספר את הסיפור יחד עם השחקנים.
אגתה כריסטי חוזרת לבית המשפט
עד התביעה נכתב במקור כסיפור קצר של אגתה כריסטי ועובד על ידה למחזה.
כמו בהרבה מיצירותיה, גם כאן היא בונה עולם שבו כולם חשודים, לכל אחד יש משהו להסתיר, וכל פרט קטן עשוי לקבל משמעות בהמשך.
ההפקה הלונדונית קיבלה גם מועמדות לפרס אוליבייה בקטגוריית Best Revival, וכיום היא כבר נמצאת בשנתה התשיעית ב־County Hall.
אבל אם אתם מגיעים, ההמלצה שלנו היא לא למהר להיכנס בדיוק כשהדלתות נפתחות. ההפקה עצמה ממליצה להגיע מוקדם, והאולם פתוח לקהל כשעה לפני תחילת ההצגה – ויש סיבה טובה להקדיש כמה דקות כדי להסתכל סביב.
כי לפני שהמשפט מתחיל, שווה לעצור ולהסתכל על המקום.
לזכור שלפני מאה שנה ישבו כאן חברי מועצת לונדון. שהגלריות שמעלינו נועדו לקהל ולעיתונות. שהאולם הזה נבנה לדיונים אמיתיים – והיום הוא מארח משפט בדיוני שנכתב על ידי אגתה כריסטי.
ואז מגיע השופט.
הקהל משתתק.
המשפט מתחיל.
ועכשיו נותר רק להחליט: האם לאונרד וול אשם או חף מפשע?
רק דבר אחד – אל תגלו את התשובה למי שעדיין לא צפה.
ביקורת – סיכום מה חשבנו
עד התביעה היא קודם כול הצגה מהנה, מותחת ומבוצעת היטב, עם כל המרכיבים שאנחנו מצפים מאגתה כריסטי: תעלומה, חקירות, דמויות שאי אפשר לגמרי לסמוך עליהן וכמה טוויסטים טובים.
המחזה קצת מיושן ומלודרמטי אבל הבימוי של לוסי ביילי מצליח להחיות את החומר הישן ולתת לו הרגשה רעננה ומותחת.
צוות השחקנים עושה עבודה מצוינת, ובראשם אוון וורנר בתפקיד לאונרד וול ואלינור סאטון כאשתו רומיין.
הכוכב האמיתי שהופך את ההפקה לייחודית ושונה הוא החלל ההיסטורי, חוויה של יותר מהצגה רגילה עם ישיבה מול במה.
עורכי דין, עדים, חקירות נגדיות, ראיות, שקרים, אהבות, בגידות וכמובן – רצח.
תוסיפו לזה את אגתה כריסטי, אחת המלכות הגדולות של ספרות המתח, אולם בית משפט בתוך מבנה היסטורי מרשים על גדת התמזה, וקיבלתם ערב תיאטרון שקשה להישאר אדישים אליו – מומלץ מאד.
למי מתאים
מתאים לחובבי אגתה כריסטי, למי שאוהב דרמות משפטיות, תעלומות ומתח – ולמי שמחפש בלונדון חוויה תיאטרלית קצת אחרת, שבה המקום הוא חלק בלתי נפרד מההצגה.
ההצגה יותר מתאימה למבוגרים , מותר להיכנס לאולם מעל גיל 5 אבל לדעתינו פחות מתאים לילדים מתחת לגיל 10 ורק עם הילד אוהב את הסגנון.
הצגות שמתאימות לילדים ניתן למצוא בעמוד לונדון עם ילדים – הצגות ופעילויות לילדים בלונדון.
אנגלית ברמה בינונית-טובה
מתאים גם מאד למבקרים שרוצים לחוות את אנגליה שכל כך מזוהה עם אגתה כריסטי ועם האווירה של ההצגה.
איפה לשבת, כרטיסים
המושבים הקרובים יותר למשפט, ה־Stalls Courtroom וה־Jury Box, נותנים חוויה טובה יותר.
מושבי ה-Gallery הם הרבה פחות טובים גם מבחינת נוחות וזווית ראייה.
כשיושבים ב־Courtroom Stalls, אתם נמצאים ממש בתוך חלל המשפט, באותו גובה של השחקנים ומרגישים כמו קהל בבית משפט אמיתי.
אין בעיה לשבת בשורה הראשונה.
מושבי חבר המושבעים Jury Seats הם ממש להיות בלב ההתרחשות אבל הם מאד מבוקשים וקשים להשגה.
מי שיושב שם מקבל מחברת שבה אפשר לרשום את ההתרשמויות במהלך המשפט, ואפילו שני משקאות או גלידות.
הכרטיסים באתר London Theatre Direct נמכרים כיום עד 25 באפריל 2027.
ההצגה נמשכת כשעתיים ורבע, כולל הפסקה של 20 דקות
עוד אגתה כריסטי בלונדון

אם אתם אוהבים את אגתה כריסטי, כנראה שלא תרצו לפספס גם את ההצגה שרצה הכי הרבה זמן בעולם (יותר מ – 70 שנים!), מלכודת העכברים. היא מתאימה לגיל 12 ומעלה.
כשאתם בקובנט גארדן חפשו את פסל הברונזה שהוקם להנצחתה של אגתה כריסטי – Agatha Christie memorial.
ואם אתם באזור קנזינגטון, תוכלו למצוא את השלט הכחול על אחד הבתים שמציין את מקום מגוריה ב 1934.
עוד הצגות ומחזות זמר ניתן למצוא במדריך שלנו להצגות ומחזות זמר בלונדון.
